אנדרלמוסיה

מתוך אנדרלמוסיה אני עולה, אנחנו עולים.

מנסים ליצור היגיון במציאות הסמיכה בה אנו טמועים.

כל אחד מתקשר ברטטי גל שהוא מפיץ לכל עבר, כל אחד נפגש עם רטטי התקשורת של כל העולם.

יש כל מיני התקשרויות.. יש כל מיני מקורות.

אני יצאתי למסע. דרכי מתפלס בתוך המציאות. המציאות השמנה מתבוננת בי ומביעה דעתה בעוד אני צועדת דרכה.

ודעתה מגיעה אלי בעיקר מסרטים..

בזמן האחרון סרטים מצליחים לגלף מעלי שכבות ישנות ולעצב או לחשוף משהו אחר שמזמן לא הרגשתי.

סרט תיעודי מבריק שעכשיו סיימתי לצפות בו היה כדובדבן על הקצפת, (והיד עוד נטויה!)

הסרט נקרא:

Struggle: the life and lost art of Szukalski (by Irek Dobrowolski)

על פסל גאון בעל מישנת יצירה יוצאת מגדר הרגיל.

האומנות אמורה לצאת מתוך פנימיותו של היוצר, היא חייבת לספר סיפור כלשהו, להביא משהו שהיוצר או שאוהב או ששונא. אסור ליוצר לקחת דוגמא מהסביבה, זה הורג את ההשראה. על היוצר לברוא את היצירה שלו אך ורק מתוכו….

הוא לקח את היצירה והפך אותה לנשגבת. התייחסות כזאת מאמן ענק שכזה.. זה כמו לשמוע את משה רבינו מדבר על עשרת הדיברות. ככה אולי דיברו האומנים הענקיים במהלך חייהם. ככה אני רוצה לדבר, לפחות לעצמי.

בנק' הזאת בחיים שלי. הסרט היה בעל אימפקט.

משהו בעל שליחות התעורר בי…..

אני בינתיים בצורה מאוד סובייקטיבית לקחתי מהסרט את מה שאני זקוקה לו עכשיו- להיזכר מה זה אומר להיות ציירת. מה זה אמר לי לפני שנים, בילדותי. לפני שדוגמות שונות נכנסו לי למערכת והחריבו את כל מה שסוקולסקי מרים על כפיים. הוא היה עז וקשוח מספיק כדי לנפנף את כל אלה. הוא פרש מלימודי אומנות אקדמאיים כי לא הסכים ליצור מהתבוננות במודלים, הוא ראה בזה חטא ליצירה, ובכל זאת יצירותיו ריאליסטיות להחריד. הן מדברות את השפה האנושית האוניברסלית.

נגמר הסרט.. סלחתי לו על כל חטאיו.. 93 שנות חייו היו מלאות והיו פלסטיות ואותם הוא עיצב מתוך תשוקה וגאווה נפוחה משהו… נגמר הסרט ואני אוהבת את האמן..

סרט נוסף שהזכיר לי שלציור, יותר מצבע נכנס. נכנס גם משהו מהאמן, חלק מרוחו חלק מהווייתו. (Valvet buzzsaw by Dan Gilory)

ועוד סרט שהזכיר לי שאני יכולה לתאר את כל מה שחשוב לי בתוך הציור. הציור הוא כלי התקשורת הכי חשוב שיש לי.. (Dhobi Gat by Kiran Rao)

אני פעוטה שלומדת לדבר לראשונה.. בינתיים מוציאה רק הברות אך בעיקר מקשיבה לאבא, לאמא ולסבתא ולדיבורים שלהם.

תודה לך מציאות שמנה ומתבוננת. תודה לך על המסרים שאת שולחת לי.