התפכחות לילה

כבודו של ה-

Fake it until you make it

עדיין מונח במקומו.

אבל, (תסלחו לי על ההתבטאויות הבאות)-

שיזדיין. בשלב הזה, כדי לשרוד אני צריכה לחסל אותו, לשרוף אותו, לשפד אותו, להעלות אותו על המוקד. את ה"לזייף" הזה.

כי איך קיבינימאט אני אהיה ציירת אם בשלב כזה מוקדם בתהליך אני מזייפת ציירת?!

אני לא צריכה לזייף ציירת!!! אני צריכה להיות אחת!!!

אוחחחחחח אההההההההההה!!!!!!!!!

אני תכף אלך לצרוח אל תוך כרית!

שיזדיין העולם, שיזדיינו החוקים, שהכל ילך להזדיין!!

אני- לא- מזייפת- את- עצמי- יותר!!!!

אני אצייר את כל סוגי הציורים איך שבא לי, עד שאצליח להוציא דרכם את הקול שלי!!!

(נשימה עמוקה…)

טעות בסיסית היא לזייף את עצמי ציירת. טעות בסיסית היא לנסות להעמיד פנים ולהיות משהו שאני כאילו לא, כשאני בעצם פאקינג כן! (אם זה מספיק מובן….)

(נשימה עמוקה…..)

מה שכתבתי בפוסט הקודם הוא נכון. משחקי אגו וכולי.. אבל תשכחו את החלק האחרון של בחירת הסגנון, לפחות לעכשיו. כי עכשיו, בתור התחלה, אני הולכת ללבוש את הצד הפרימיטיבי הבריא שלי, להפוך לאשת מערות ולצייר על נייר בדיוק כמו שהייתי מציירת על קירות המערה או בחול!

שיחות טובות עם אנשים טובים.. אתם יודעים מי אתם.. חיבוק ענק!