היום זה היה הרבה יותר מוצלח.
תכננתי לתת לעצמי ללכת כמה צעדים אחורה, לתת ביטוי לפרימיטיבית הבריאה שבי. לתת יד חופשיה: רק אני, נייר ו3 טושים שחורים.
היום יצאתי לגינה.
לקח לי קצת זמן לבחור לי מקום שהוא נוח וגם בעל נוף יפה לציור.. ממול הבית שלי יש פרדס קטן (תדמיינו את הריחות שיש כאן בעונת הפריחה.. בושם) התיישבתי ממולו לבסוף והתבייתתי על עץ לימון סיני קטן.
(קצת התביישתי מהשכנים.. אבל יום שישי היום, אחה"צ עכשיו, כולם ישנים.)
ציירתי 2 ציורים. שני נסיונות ראשוניים לפרימיטיב ארט שלי. הרגשתי שלא קל לי לשחרר וגם שמתי לב שאני פחות מסתכלת על המודל שלי ויותר על הנייר- שני דברים לעבוד עליהם.
היום לראשונה הרגשתי שאני התקדמתי, אפילו אם רק במילימטר, התקדמתי במסלול שלי. מצאתי נק' פתיחה מצויינת. משם אני אחפור ואפרוץ את המחסום.
השלב הראשון, לפי דעתי, הולך ליצור לי סדרת רישומים. המטרה היא לצאת מהקיבעון שלי בציור ויותר להסתכל על המודל. לשלוח קווים לפי דמותו ולא לפי הדמיון המקובע שלי.
אני נכנסת לרזולוציה דקה יותר..
זה נהפך ליותר מסקרן…



