לואו פוינט

הפוסטים האחרונים היו טעונים..

כעס ועצבים הגיעו לפני השטח.

זה היה צפוי.

התחלתי לגעת במקומות שקצת קשה לי בהם, שמשפיעים על הציור שלי. לחצתי על נק', פתחתי פצעים..

אבל לא הפסקתי לצייר..

אני משרבטת מלא בבית.

סתם ציורים. ציורים חסרי משמעות.

כאילו פתחתי פקק קטן, שחררתי אותו וזה פתח לי ערוץ לציור.

לא יצאתי החוצה עדיין.

בראש שלי, במיינד שלי, אני מרגישה שזה מתבשל.

אני נוסעת לעבודה מידי יום, על אחד הכבישים היפים בארץ. המבט שלי מרוכז בנופים מסביב. איפה לעצור, לאן ללכת, מה לצייר, איזה צבעים ובאיזו טכניקה.

אני רואה בעיני רוחי את הטכניקה שאנסה. את הסגנון שאנסה.

אני רק צריכה לצאת..

יש כמה דברים שעומדים ביני לבין זה.. מבחנים (לימודים), מצב כלכלי, מזג אוויר ובעיקר המחסום הידוע.

עוד קצת.. עוד מעט.. בקרוב אפרסם את תכנית הפעולה שלי.

גם אשדרג את האתר שיהיה קצת יותר כייפי.

יש לי הרבה תכניות שמלוות בהרבה חששות. אבל חששות הן רק רוח..

בתמונות- קצת מנוף של אתמול