גופה

גופה. גופה ריקה חלולה יבשה.

גופה שסיימה להירקב ועכשיו היא פשוט קיימת, תקועה, עומדת.

מתפוררת לאט.

העולם חי מסביבה. פועם. מתרגש, היא אדישה.

אדישה לכל מה שקורה מסביבה.

נמצאת בתוך עצמה, במותה, ביבשושתה.

לא מרגישה את הרוח חולפת על פניה. עיניה ריקות לא רואות דבר.

היא מונחת על האדמה, לא מתחפרת. לא נאחזת. לא משקיעה ציפורניים בבשר האדמה.

אדישותה לעולם מתנשאת. מתנשאת מעל כל פחדי המוות. היא מונחת על האדמה על המציאות ומתעלמת מהם באדיקות.

דממה, אפאטיות, חוסר רגישות.

גופה יבשה ומנותקת מהכל.

שקועה במותה, בסופה הנצחי.

עיניים ריקות.

אילמת.

חיוורת.

מתה.

גופה.

תגובה אחת בנושא “”

  1. רונילה
    מעניין מאוד מה שכתבת
    אני חושבת שפרוק זאת גם עבודה והיא ממשיכה בתהליך ההתמזגות שלה ,גם גופה פעילה הרבה מעבר למה שעין יכולה לראות,בסוף תהיה האויר האדמה הסלע והעלה ואולי הגל שבים.
    מה דעתך על דעתי?

    אהבתי

כתיבת תגובה

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל