מזמן לא העליתי לכם ציורים שלי.. אז הוצאתי מהבוידעם ציורים מהעבר שלי.
החמניה היה ההיפר ריאליזם הראשון של חיי, צוייר בזמן שלמדתי באקדמיה, בתור סוג של מבחן. קיבלתי 100. יו כן סיי, דאת פור א ביגינר, איטס נוט דאט באד….
גם עכשיו אני רק מתחילה…ברוך השם. עדיף להיות מתחילה שקצת צולעת מלא עושה בכלל. בחיי, אני אפילו מוכנה להיות "מתחילה" עשר שנים (כל עוד אני לא מפסיקה להתחיל רצוף כל הזמן הזה) במקום "לא עושה כלום".
אולי יום אחד אגיע ל- "מתקדמת"..
מי שעוקב אחרי בבלוג הזה.. והוא בן "דור הטלוויזיה" (אני נמנית בהם) בטח יוצא מדעתו. מה זה האיטיות הזאת?! למה לעזאזל היא לא מתקדמת בקצב גבוה יותר- "טלווזיוני": ששם אישה יפה שרק נשבר לה הלב מוצאת- גבר חדש ואת מטרת חייה ואת עצמה לראשונה, בשעה וחצי גג שעתיים. שבן אדם מגיע מלהיעזב ע"י אשתו, נהיה הומלס והופך למיליונר בשעה פלוס (סרט שגרם לי לבכי לא מבוקר).
פליזזזזז זה העולם האמיתי כאן! כאן אנחנו מתבחבשים בתוך עצמינו ברמה כזאת שאם הזדמנות זוהרת תבוא ותתן לך כאפה לפנים גם אז את לא תראי אותה!
אני בת אדם שעסוקה בסמטוחה של עצמה שגוררת כמה רגליים משותקות (יותר משתיים) כמה גופות (של עצמה שהרגה בעבר ולא שיחררה עדיין)
אבל הנה! אתמול נרדמתי בשמונה וחצי וקמתי היום בשבע וחצי ואני דבר ראשון כותבת לכם! אז שלא יגידו שאני לא עושה כלום! גם להתלונן על החיים ולכסות ת'תחת עם ציורים מהעבר זה משהו!
עכשיו, ברשותכם, אני הולכת לאכול ארוחת בוקר ואז לצייר.
פרוייקט קנגורו- אתגר אישי 
רונילה
כן החיים זה לא סרט,
מה שכן אנחנו בתיאטרון הקודש כל שניה אנחנו הבמאים השחקנים התפאורנים התאורנים של חיינו אז אני אוהבת את המשחק שלך אחלה דמות כלבבי וככ דומה לי גם אני אוהבת את תנועת ההאטה זה הכי מהר שאפשר.יש תנועה כזאת תחפשי אני אוהבת לקרא את מה שהם מפרסמים.בזכות הקצב שלנו מהאפס מעשה הכל יעשה .הכל אפס הכל ולא כלום בו זמנית כך שתמשיכי בסבבה וכיף לטייל ככה בין יצירותייך.נשיקות
אהבתיאהבתי