קצת רקע על עצמי בעולם הציור

תמיד ציירתי. מאז שיכולתי להחזיק עיפרון, הבעתי את עצמי בציור.

עולם הדמיון שלי היה עשיר, את ההשראה שלי בעיקר שאבתי ממיתולוגיות, סיפורי אגדה ומעשיות. עם הציור יכולתי להפליג אל המחוזות עליהם קראתי בספרים.

כשהתבגרתי יותר, במסגרת בית הספר, המסלולים הנבחרים שלי היו תמיד מסלולי הציור והאמנות. את התיכון סיימתי עם בגרות בתקשורת ואומנות. קיבלתי ציונים גבוהים מאוד ואף קיבלתי פרס הצטיינות במגמת האומנות המעשית.

אחרי הצבא ניסיתי להתקבל לבצלאל בירושלים, גיליתי שכדי להתקבל למוסד אני צריכה לשחרר את התמימות שלי. בחרתי לשחרר את המוסד במקום והמשכתי בחיי.

את תחילת שנות העשרים הקדשתי ביתר שאת לצאת לחיים ולהתנסות. התחלתי ללמוד צילום בתל אביב באיזה מוסד שאין לי מושג מה עלה בגורלו, אחר כך נרשמתי לאוניברסיטה הפתוחה ועשיתי קורס בגיאולוגיה.

בנקודת זמן מסוימת, באותה התקופה, שקעתי בעולם הרוחניות.. בתקופה זו הצלחתי למכור כמה ציורים שלי, ומתוך תקופה זו מצאתי את עצמי טסה עם בן זוג, לחיים באיטליה בה התקבלתי לאקדמיה אלברטינה לאמנויות יפות בעיר טורינו ושם השקעתי שנתיים מחיי, בלימודי האסכולה הקלאסית. את הלימודים שם לא סיימתי.

למעשה פרק איטליה הסתיים בצלילי דרמה רמים.

מאז איטליה, עברו אולי שש שנים מאז, הציור שלי החל לקרטע עד שנעצר. הציורים שיצאו ממני היו או דלילים/רדודים או אפלים. לא הייתי מסוגלת להסתכל עליהם. רבים מהם הוקרבו לפח הזבל.

הציור נהפך למאבק בין שתי כוחות, בין שני צדדים. צד אחד שכמהה לסוג של פורקן וצד אחר שלא מעוניין להתמודד עם מה שיצא בפורקן הזה.

אני נכנעתי לאחרון שבהם.

באתגר הזה אני מתכננת לבצע "פיצוץ מבוקר". אני מתכננת להביא את עצמי לנקודה בה אני תמיד נשברת ולהמשיך לתת לאנרגיה הזאת לצאת. יש לי הרגשה שזה הרבה כעס שהצטבר.

את ההשראה לציור אני אשאב מהנופים שמסביב. הם יתנו לי את ניצוץ הסטארטר, ומשם אתן לכל מה שיעלה להוביל אותי.

אני רק צריכה למצוא את האומץ לצאת בפעם הראשונה….. בחוץ כרגע מתחילה סופה…

העידכון הבא יהיה תוך כדי או אחרי שאצא לניסיון הראשון. תחזיקו בשבילי אצבעות.

עד אז, הנה כמה ציורים שאת רובם ציירתי באיטליה. מבחינתי, אולי הטכניקה טובה, לא מצויינת אבל טובה בציורים האלה. מה שאפשר לזהות בבירור זה שאין לי שפה אחידה עדיין, אבל יש רמז למשהו כזה. אני אשתמש ברמז הזה באתגר הזה. זה קצה החוט שלי.